דוקטור יובל וייס. נאשם ומקודם. תחת הכותרת ”מינויו המביש של ד”ר יובל וייס למנהל מחוז ירושלים בקופת חולים מאוחדת” שלחו הוריו של תינוק שנפגע קשות מרשלנות רפואית בבית החולים הדסה עין כרם בתקופת ניהולו של ד”ר יובל וייס שאילתה לקופת החולים המבקשת לברר מדוע קודם ד”ר וייס למרות הודעת פרקליטות מחוז ירושלים לד”ר יובל וייס כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי בגין אחריותו על המקרה.תגובת מאוחדת:”תפקיד מנהל מחוז הינו תפקיד אדמיניסטרטיבי”.
ד”ר יובל וייס לשעבר מנכ”ל הדסה עין כרם קודם בקופת החולים מאוחדת דבר שעורר את זעמם של בני משפחתו של תינוק שנפגע קשות מרשלנות בזמן ניהולו. ”נדהמנו לגלות כי מיניתם לאחרונה את ד”ר יובל וייס למנהל מחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת תוך התעלמות מוחלטת מהתנהלותו הפושעת כמנהל בית החולים הדסה עין כרם התנהלות בעקבותיה נגרמה פגישה מוחית קשה מאוד לצמיתות לבננו אופק רפאל טאוב”. נכתב במכתב של הורי הפעוט שנפגע קשות בהדסה עין כרם בתקופת ניהולו של ד”ר יובל וייס לראשי קופת חולים מאוחדת, אייל גבאי המשמש כיו”ר וזאב וורמברנד המשמש כמנכ”ל.
ההורים קבלו על קידומו של וייס לתפקיד מנהל מחוז ירושלים למרות שבחודש אפריל האחרון הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) לד”ר יובל וייס מנהל בית החולים הדסה עין כרם לשעבר ולחמישה רופאים ואנשי צוות בבית החולים כי היא שוקלת להעמידם לדין פלילי בגין אחריותם למעשה פזיזות ורשלנות שהיה בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה.
”לא ייתכן שמי שפשע בתפקידו כרופא ופגע בתינוק תמים יזכה לקידום ואחריות רפואית בקופת החולים. עוד יותר מכך, לא ייתכן שהקידום ייעשה בעוד עניינו של ד”ר וייס תלוי ועומד בפני הפרקליטות. ככל הידוע לנו, על עניינים פחותים בהרבה, היה עיכוב – בתור משל – במינויו של פרופ’ רוטשטיין, למנכ”ל הדסה”. כתבו ההורים.
יצוין כי בשנת 2014 נפסל מינויו לתפקיד ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות לאחר שהלשכה המשפטית של משרד הבריאות המליצה על ביטול המינוי בשל התנהלותו הפושעת שהובילה לפגיעה בבננו.
על פי כתב החשדות של הפרקליטות כלפי ד”ר יובל וייס ושאר אנשי הצוות מהדסה עין כרם, בשנת 2009 הותקן באחד מחדרי הניתוח בבית החולים הדסה עין כרם ברז פחמן דו חמצני. כאשר הבחין ד”ר יובל מרוז, ששימש כרופא מרדים בבית החולים בברז האמור, הוא חשש מהאפשרות, שברז פחמן דו חמצני בודד, שנראה דומה מאוד לברז החמצן יגרום לטעות והנשמה בפחמן דו חמצני בזמן ניתוח. לכן, הוא פנה למנהלו וכן למנכ”ל הדסה עין כרם ד”ר יובל וייס והתריע מפני הסיכון שהתקנה כאמור תוביל לטעות ולהנשמה מסוכנת בפחמן דו חמצני. חרף התרעתו של ד”ר מרוז נמשך השימוש בברז.
ביום 23.01.2011, נעשה שימוש בברז הפחמן הדו חמצני, כפי שהתריע ד”ר מרוז, בניתוח של פעוט כבן שנה. הפעוט, שנקלע למצוקה תוך כדי ההרדמה בניתוח, והונשם בטעות באמצעות ברז הפחמן הדו חמצני, נותר בסיומו של הניתוח מחוסר הכרה כשהוא סובל מנזק מוחי. אחד האשמים העיקריים בפגיעה בתינוק הינו כאמור ד”ר יובל וייס שבעקבות המקרה נאלץ לפרוש מתפקידו כראש מנהל רפואה במשרד הבריאות לאחר שבוע בלבד.
המחדל הרפואי שהתרחש תחת ד”ר יובל וייס ששימש כאמור כמנהל בית החולים הדסה עין כרם באותה עת וקיבל והתעלם מהתראה ששלח ד”ר מרוז כלל רצף של שינויים ותקלות הביא לסיומו המר. החמורה מכולן הייתה הנשמתו של התינוק המנותח פעמיים באמצעות מנשם שחובר לברז שהכיל פחמן דו חמצני, במקום לברז החמצן, דבר שגרם לו לפגיעה מוחית אנושה.
בעקבות האירוע, ולמרות שכלל החשודים היו מודעים לשימוש המוטעה בברז הפחמן הדו חמצני במהלך הניתוח, נותר הברז מוצמד לקיר חדר הניתוח במשך כארבעה חודשים נוספים. במהלך תקופה זו שב ד”ר מרוז והתריע מספר פעמים בפני החשודים על הסכנה המתמשכת שכבר התממשה בניתוח של הפעוט. יצויין כי למרות חלקו של ד”ר יובל וייס במקרה והצהרת הפרקליטות על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע החליטו בקופת חולים מאוחדת בראש עומדים אייל גבאי המשמש כיו”ר וזאב וורמברנד, המשמש כמנכ”ל למנותו למנהל מחוז ירושלים למרות פניות של המשפחה.
דוקטור יובל וייס חשוד
החשודים בתיק הם:
דוקטור יובל וייס יובל וייס אשר שימש כמנהל בית חולים “הדסה עין כרם”
ד”ר עוז שפירא אשר שימש כמנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה בבית החולים
ד”ר צ’רלס וייסמן אשר שימש כמנהל אגף הרדמה בבית החולים
ד”ר יורם וייס אשר שימש כמנהל מחלקת הרדמה בבית החולים
מר יצחק קרא אשר שימש כאח בבית החולים ותיפקד כמנהל חדרי הניתוח הגם שלא הוסמך לכך על ידי בית החולים
ד”ר גיורא לנדסברג אשר שימש כרופא מרדים במחלקת ניתוחי לב חזה בבית החולים ושימש כמרדים ראשי בניתוח
קופת חולים מאוחדת באמצעות משרד היח”צ טל רבינא מסרה בתגובה לפורטל מדינט: ”אנו מבינים כמובן את תחושתם הקשה מאוד של בני המשפחה בעקבות הפגיעה החמורה בבנם, בזמן שהותו בבית החולים הדסה. עם זאת, בניגוד לעולה משאלותיך, ככל הידוע למאוחדת, נכון למועד זה: לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד ד”ר וייס, הוא לא הורשע בדבר, זאת ועוד, מבדיקותינו התברר, כי אף לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים כלשהם. משכך, לא רק שעומדת לד”ר וייס חזקת החפות, אלא שמאוחדת אף אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולפסול אדם מתפקיד, במקום בו הרשויות המוסמכות לכך, לא עשו כן. כל הגורמים המוסמכים במאוחדת בחנו את תפקודו של ד”ר וייס ע”פ רמתו המקצועיות, מסירותו ופועלו במסגרת הקופה – ובכל אלו לא נמצא רבב מאז החל ד”ר וייס את עבודתו במאוחדת. עוד יצויין, כי תפקיד מנהל מחוז הינו תפקיד אדמיניסטרטיבי שכלל לא נדרשת השכלה רפואית כדי למלאו בהצלחה. כפי שהודע גם לד”ר וייס, אם וכאשר ישתנו הנסיבות, ישובו הגורמים המוסמכים במאוחדת וייבחנו את הדברים”.
בתגובה לתגובתה של קופת החולים מאוחדת שיצאה להגנתו של ד”ר יובל וייס כתבו בני המשפחה:”בניגוד לאמור בתגובה לחלקו הרב והישיר של ד”ר יובל וייס באסון שנגרם לבננו יש קשר ישיר הן לאי המשך עבודתו בהדסה עין כרם והן לעובדה שהא נפסל לתפקיד ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות וחבל שהסטנדרטים האתיים והמקצועיים הבסיסיים עליהם מקפידים במשרד הבריאות אינם תקפים לקופת חולים מאוחדת. אף גורם אחר במדינה לא היה מחליט לקדם עובד בתחומי הרפואה העומד בפני הגשת כתב אישום על רשלנות פושעת וכמובן שההבדל בין אי השעיה לבין קידום הינו הבדל של שמיים וארץ”.
”הניסיון להיתלות בתפקיד טכני הינו מביש. ראשית גם בהדסה תפקידו של וייס היה אדמיניסטרטיבי ואדרבה מתוקף תפקידו הוא היה האחראי על מניעה וטיפול בהתראות כגון זו שקיבל וממנה התעלם תשעה חודשים לפני האסון על :סכנה בחדרי הניתוח בעקבות חיבור ברזי co2. גם הטענות על שביעות הרצון הן בגדר ”עורבא פרח” שכן גם במקרה שלנו במידה ולא היינו מגלים זאת בעצמנו ד”ר וייס היה ממשיך להסתיר את הרשלנות הפושעת שהובילה לפגיעה בבננו כפי שניסה לעשות בתחילה (רק לאחר מספר שבועות הוא טרח ליידע אותנו אודות הרשלנות כפי שנכתב ואושש גם בדו”ח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות)”.נכתב במכתבם של ההורים.
”נכון למועד זה הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים לד”ר יובל וייס כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי בגין אחריותם למעשה פזיזות ורשלנות שהיה בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה. ואין לנו אלא להצר על כך שבמקום להמתין להחלטת הפרקליטות החלטתם לקדמו תוך התעלמות ממקרים דומים במערכת הבריאות. בפן האנושי יש לציין כי ד”ר וייס אשר ”חש צער רב על האירוע המצער” יצר קשר עם המשפחה פעם אחת בלבד בשנת 2011 וגם אז על מנת לנסות ולמזער את התביעה המשפטית ואת התביעה כנגדו ותו לא. בשש השנים שחלפו מאז ולמרות ”צערו הרב” הוא לא טרח להתעניין בשלומו או במצב הרפואי של בננו’.נכתב בתשובת המשפחה.