ההריון הוא אחת התקופות הרגישות ביותר בחיי אישה ומשפחה. מרבית הנשים ההרות בישראל מקבלות מעקב הולם ועוברות את ההריון והלידה ללא תקלות. אך יש מקרים שבהם הצוות הרפואי אינו פועל כפי שמצופה ממנו, ואז הנזקים שנגרמים, לאם ולעובר כאחד, יכולים להיות קשים ובלתי הפיכים.

חשוב להבין את ההבחנה הבסיסית: לא כל סיבוך בהריון הוא רשלנות. סיבוכים יכולים להתרחש גם כשהרופאים פועלים נכון. רשלנות רפואית בהריון מתקיימת כאשר הצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקצועי המקובל, וכתוצאה ישירה מאותה חריגה נגרם נזק שניתן היה למנוע.

מצבים שבהם רשלנות מתרחשת בתדירות גבוהה

רעלת הריון היא אחד המצבים המסוכנים ביותר בהריון. היא גורמת ליתר לחץ דם ועשויה להתפתח בשקט, ללא תסמינים בולטים, וניתן לזהות אותה רק בבדיקות שגרתיות. כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע ניטור מספק, אינו מזהה את הסימנים בזמן, או אינו מיילד כשהמצב מחמיר, הן האם והן הילוד עלולים לצאת עם נזקים בריאותיים חמורים.

סוכרת הריון היא מצב שכיח נוסף. כאשר מאבחנים אותה ומטפלים בה, ברוב המוחלט של המקרים לא נותר נזק. אך כאשר לא מבוצעת בדיקת העמסת הסוכר, או שתוצאותיה לא תקינות ולא מבוצע בירור המשך, עלול העובר להתפתח עם עודף משקל הגורם לסיבוכים קשים בלידה ובהמשך חייו.

הריון חוץ רחמי הוא מצב שאינו יכול להתפתח ועלול להוות סכנת חיים ממשית לאם. אבחון מאוחר של הריון חוץ רחמי, בשל אי ביצוע הבדיקות הנכונות בזמן, מהווה אחד המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בהריון.

זיהומים כמו GBS, הרפס ואחרים יכולים להיות מועברים לתינוק אם אינם מאובחנים ומטופלים בזמן. זיהוי מאוחר שלהם, או היעדר טיפול מתאים, עלולים לגרום לאלח דם בילוד ולנזקים חמורים נוספים.

תאימות Rh היא מצב שניתן לחלוטין למנוע, אך אם הצוות הרפואי אינו בודק ואינו מטפל בו, הוא עלול להוביל לנזק מוחי, התקפים ובעיות קשות אצל הילוד.

מעבר לאלה, מקרים של רשלנות מתרחשים גם כאשר הצוות הרפואי אינו מזהיר את היולדת מפני תרופות שידועות כמזיקות לעובר, וכאשר אינו עוקב אחר רמות ברזל או גלוקוז באופן שגרתי כנדרש.

מה ניתן לתבוע?

כאשר מוכחת רשלנות רפואית בהריון, ניתן לתבוע פיצוי על מגוון ראשי נזק: החזר הוצאות רפואיות עבר ועתיד, פיצוי על כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות עתידי הן של האם והן של הילד, עלויות טיפול סיעודי ושיקומי, ועוד. בתיקים שבהם נגרם לילוד נזק קשה ובלתי הפיך, הפיצויים יכולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר.

מה עושים אם חושדים שהייתה רשלנות?

הצעד הראשון הוא לבקש את התיק הרפואי המלא, הן של האם והן של הילוד. החוק מחייב את המוסד הרפואי למסור אותו לפי בקשה, והוא הבסיס לכל בחינה של המקרה.

הצעד השני הוא פנייה לעורך דין המתמחה ספציפית ברשלנות רפואית בהריון. עורך דין כזה יעבוד מול מומחים רפואיים מתחומי המיילדות והגינקולוגיה, שיבחנו האם הייתה חריגה מהסטנדרט וכיצד היא השפיעה על התוצאה. ללא חוות דעת רפואית מקצועית לא ניתן לבסס תביעה, ולכן חשוב שעורך הדין שתבחרו יחזיק בשיתופי פעולה עם המומחים הנכונים.

מה לגבי התיישנות?

בישראל חלה התיישנות של 7 שנים על תביעות רשלנות רפואית. כאשר הנזק נגרם לקטין, ספירת 7 השנים מתחילה מגיל 18, כלומר ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. עם זאת, ככל שממתינים יותר קשה יותר לאסוף ראיות ולשחזר את מהלך האירועים, ולכן מומלץ לפנות לייעוץ בהקדם האפשרי.

הורים ונשים שעברו הריון שהסתיים בנזק לא צריכים להניח שמה שקרה היה בלתי נמנע. הם גם לא צריכים לקבל את גרסת בית החולים כמובנת מאליה. בדיקה מקצועית ועצמאית של המקרה היא הדרך היחידה לדעת את האמת.

The post הריון ורשלנות רפואית: מה כל אישה הרה צריכה לדעת על זכויותיה appeared first on המרכז להגנה על החולה.